ת"א 50630-07-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **כותרת: החלטה בבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי בתחום הראומטולוגיה** **מבוא:** פסק דין זה דן בבקשת הנתבעות (רכבת ישראל בע"מ וחברת הביטוח "שומרה") להבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בנוגע לנכות הראומטולוגית של התובע, שנפגע בתאונת דרכים בעבודה. התובע, יליד 1984, נפגע ב-19.01.2023, והמל"ל הכיר באירוע כתאונת עבודה וקבע לו נכות צמיתה משוקללת של 19.25%, הכוללת 15% בגין פיברומיאלגיה ו-5% בגין הגבלת ברך ימין. הנתבעות מבקשות לסתור את קביעת הנכות בתחום הראומטולוגיה, בטענה לפגמים בהליך קביעת הנכות על ידי המל"ל. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הלכת הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל:** ככלל, בתי המשפט נוקטים במשנה זהירות במתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעות ועדות המל"ל. היתר כזה יינתן רק במקרים חריגים ומיוחדים, כאשר קיימים טעמים משפטיים (כגון פגמים בהליך, תרמית, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי) או טעמים עובדתיים (כגון אי-הצגת עובדות רלוונטיות בפני הוועדה, אשר היו עשויות להוביל לתוצאה שונה). הפסיקה קובעת כי יש להקל יחסית בבקשות כאלו כאשר מוגשות על ידי צד שלא היה צד להליך המקורי במל"ל (כמו חברות ביטוח). 2. **מומחיות הרופא בוועדה:** הפסיקה קובעת כי אין חובה שכל רופא בוועדה יהיה מומחה בתחום הספציפי של הליקוי הנידון. די בכך שיהיה מומחה בתחום הרחב יותר. עם זאת, כאשר מוגשת חוות דעת של מומחה בתחום הספציפי, או כאשר תלונות הנפגע מצדיקות זאת, רשאית הוועדה, לפי שיקול דעתה, להיוועץ במומחה בתחום הצר. שיקול דעתה של הוועדה בנושא זה כפוף לביקורת שיפוטית. 3. **עברו הרפואי של הנפגע:** כאשר לנפגע עבר רפואי רלוונטי (כולל נכויות קודמות או תלונות רפואיות משמעותיות) שלא הוצג כראוי או שלא ניתנה לו התייחסות מספקת על ידי הוועדה, הדבר עשוי להוות עילה להתיר הבאת ראיות לסתור. 4. **חובת בדיקה פיזית:** אף על פי שאופן ואורך הבדיקה הם לשיקול דעת הוועדה, היעדר בדיקה פיזית כלל, במיוחד כאשר המומחה אינו בעל מומחיות ספציפית בתחום הנדון, מהווה פגם מהותי. 5. **נימוק ופירוט החלטת הוועדה:** פרוטוקול הוועדה הרפואית צריך לשקף את הלך מחשבתם של חבריה באופן המאפשר מעקב. אי-נימוק מספק או אי-פירוט מספיק של שיקולי הוועדה עשויים להצדיק הבאת ראיות לסתור. **חידושים משפטיים ויישומם במקרה זה:** * **צירוף פגמים:** החידוש העיקרי בהחלטה זו הוא הדגש שניתן לצירוף של מספר פגמים, אשר כל אחד מהם בפני עצמו אולי לא היה מצדיק התערבות, אך הצטברותם יחד הובילה לקבלת הבקשה. בית המשפט מבסס את החלטתו על השילוב של: * **היעדר בדיקה פיזית:** כפי שצוין במפורש בפרוטוקול הוועדה, "ללא בדיקה". בית המשפט רואה בכך פגם יסודי, המוחמר עוד יותר לאור העובדה שהרופא בוועדה לא היה ראומטולוג. * **אי-התייחסות לעבר רפואי רלוונטי:** למרות שהנתבעות הציגו תיעוד רפואי עשיר ומפורט של תלונות התובע על כאבים ומגבלות לאורך שנים, וכן את עברו הרפואי מול המל"ל בגין תאונת עבודה קודמת (2018), הוועדה כלל לא התייחסה לכך בהחלטתה. בית המשפט קובע כי חומר זה היה בעל פוטנציאל להשפיע על קביעת הקשר הסיבתי ולהערכת הנכות. * **פגיעה בעקרון הצדק הטבעי:** צירוף הפגמים הללו, ובפרט חוסר ההתייחסות לעברו הרפואי המפורט והעובדה שלא בוצעה בדיקה, מביאים את בית המשפט למסקנה כי הליך קביעת הנכות היה נגוע בפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. * **מומחיות הרופא:** אף על פי שהפסיקה אינה מחייבת כי רופא הוועדה יהיה ראומטולוג, בית המשפט נותן משקל לעובדה שבהצטברות פגמים אחרים, היעדר המומחיות הספציפית של הרופא (שהיה פנימאי) מחריף את חומרת הפגם. * **הבחנה ממקרים קודמים:** בית המשפט מבחין את המקרה הנוכחי ממקרים אחרים (כמו המקרה מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע) בהם דחה בקשות להבאת ראיות לסתור, ומדגיש כי במקרה הנוכחי, בנוסף לטענות על חוסר מומחיות, נתונים גם פגם של אי-ביצוע בדיקה פיזית והיעדר התייחסות לעבר רפואי רלוונטי. * **משקל לעבר הרפואי:** בית המשפט מקדיש חלק נרחב מהחלטתו לתיאור מפורט של העבר הרפואי של התובע, כפי שהוצג על ידי הנתבעות. ההצגה המדוקדקת של תאונות עבודה קודמות, תלונות על כאבים כרוניים, מגבלות תנועה, הפניות לייעוצים שונים (ראומטולוג, אורטופד, נוירולוג, מרפאת כאב, רופא תעסוקתי), וכן תוצאות של בדיקות הדמיה, נועדה להמחיש את הפוטנציאל המשפיע של חומר זה, אשר לכאורה לא נלקח בחשבון על ידי ועדת המל"ל. * **היקף הראיות לסתור:** הנתבעות טענו, בין היתר, כי הפרוטוקול אינו משקף התייחסות לעברו הרפואי של התובע, גם אם התיעוד הרפואי עמד בפני הוועדה. בית המשפט מקבל טענה זו, וקובע כי גם אם התיעוד היה בפניהם, העובדה שלא הייתה התייחסות לכך בהחלטה עצמה מהווה פגם. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעות והורה על הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל בתחום הראומטולוגיה. בנוסף, הודיע כי ייצא בהחלטה נפרדת בנוגע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. הנתבעות זכו בהוצאות בגין בקשה זו, שישולמו בסוף ההליך. **מסקנות:** החלטה זו מדגישה את החשיבות של תקינות הליכי קביעת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובפרט את ההקפדה הנדרשת על ביצוע בדיקה פיזית, התייחסות לעברו הרפואי המלא של הנפגע, ונימוק מספק של החלטות הוועדה. היא גם מבהירה כי כאשר פגמים אלו מצטרפים יחד, ובפרט כאשר מתלווים אליהם ספקות בנוגע למומחיותו הספציפית של הרופא בוועדה, בית המשפט יהיה נכון להתיר הבאת ראיות לסתור, מתוך רצון להבטיח הליך הוגן וקביעת נכות מדויקת.