בג"צ 4375/19

תקציר

פסק הדין כולל החלטה לדחות עתירות נגד תמ"א 1/30/1. בעתירות נטען לביטולה או לבחינה מחודשת של התכנית בשל סתירות לכאורה עם תמ"א 35, וכן בשל פגמים פרוצדורליים לכאורה בהליך אישורה. עם זאת, בית המשפט לא מצא בסיס חוקי להתערבות. נושא הליבה היה איזון בין פיתוח עירוני לשימור הסביבה, אתגר תכנוני נפוץ. בית המשפט הדגיש את תפקידו כמבקר שיפוטי ולא כתחליף למוסדות התכנון, וציין כי התערבותו מוגבלת למקרים של פגמים משפטיים, כגון חוסר סבירות קיצוני או ניצול לרעה של סמכות. שיקול דעתה של המועצה הארצית נשמר, שכן היא שקלה היטב את נחיצותם של שיקולי פיתוח וסביבה לאורך כל הליכי התכנון. באשר לתביעות ספציפיות, כגון הלימות עתודות הבנייה הקיימות, גודל השטחים הפתוחים המיועדים לכך וההשפעה הכלכלית על מושב אורה, מצא בית המשפט כי נערכו שיקולים ראויים על ידי המועצה הארצית וננקטו צעדים פרוצדורליים ראויים. בית המשפט דחה גם טענות בדבר ליקויים פרוצדורליים, כגון גישה מוגבלת למסמכים והכחשת טענות לכאורה, תמיכה בהליכים הקיימים וקידום תוכניות בשלבים. העותרים יישאו בהוצאות, ובכך יחזקו את עמדת בית המשפט כי לא הוצגו עילות מספיקות לביטול החלטת רשויות התכנון.