ע"א 7070/98

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורים על סכסוך על מבנה מושכר המשמש לגידול חזירים בכפר מעיליא. המשיב שכר את הבניין למשך 60 חודשים, אך בהמשך מכר את חלקו בעסק למערערת. על פי הסכם הפירוק, היה על המערערת לפנות את הבניין ולהחזירו למשיבה עד חודש יוני 1994. המערערת לא עשתה כן וגם לא שילמה את הפיצוי המוסכם. לאחר מכן לקח המשיב את המערערת לבית המשפט על מנת לאכוף את ההסכם. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, ודחה את שני הערעורים. האחת הוגשה על ידי המערערת, אשר טענה כי ההסכם שונה, והשנייה הוגשה על ידי המשיב, אשר ביקש להאריך את תקופת הפיצוי המוסכם. הערעורים נדחו, כאשר בית המשפט אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הסכם הפירוק עומד בעינו, ועל המערערת לפנות את המקום ולשלם את הפיצוי המוסכם. פסק הדין דחה גם את טענות המערערת כי ההסכם נכרת או כי המשיב איבד את זכויותיו בחכירה, ובמקום זאת תמך בפרשנותו של בית המשפט המחוזי להסכם. בנוסף, בית המשפט לא מצא סיבה להפחית את הפיצוי המוסכם, והדגיש כי מדובר בהחלטה הדדית של הצדדים. שני הערעורים נדחו, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר נותרה בעינה, ללא צו להוצאות. השופט א.א. לוי נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים מ' חשין וי' זמיר.