ע"פ 9828/06

תקציר

עניינו של פסק הדין בשני ערעורים של קטינים, ילידי 1990 ו-1991, על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"פ 102/04. הם הואשמו בביצוע עבירות של מעשה סדום והתעללות בקטין הסובל משיתוק מוחין, מעשים שבוצעו במשך מספר חודשים בשנים 2002-2003. העבירות, כולל מעשים מיניים אוראליים שנכפו על הקורבן, התרחשו בשטח בית הספר ובאוטובוס תלמידים. הערכאה הנמוכה יותר גזרה על כל אחד מהמערערים 30 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. המערער מס' 1 עתר להחלפת המאסר בצו שהייה או להפחתת העונש, ואילו המערער מס' 2 ביקש עבודות שירות במקום מאסר, בנימוק של מאמציו לתקן. הערעורים הדגישו את גילם הצעיר במהלך ביצוע העבירות והדגישו את הרקע שלהם: למערער מס' 1 היה רקורד בעייתי, לרבות אלימות, ואילו המערער מס' 2 הראה שיפור והשתלב בקבוצה טיפולית לפני שחזר מאוחר יותר. ערכאת הערעור שקלה את גילם של הקטינים במהלך ביצוע העבירות, את מאמצי השיקום האישי ואת נזקו הנפשי הקשה של הקורבן, ובסופו של דבר הבחינה בין המערערים. בית המשפט הציע צו שהייה נעול במקום מאסר למערער מס' 1, תוך שימת דגש על טיפול ושיקום, אך הותיר על כנו את עונש המאסר שנגזר על המערער מס' 2 בשל התנגדותו לטיפול והעבירות האחרונות, והותיר אפשרות למעבר למעון נעול בהמשך. בית המשפט איזן בין הענישה לבין סיכויי השיקום, ואיפשר התאמה עתידית המותנית בהתנהגות ובנסיבות, תוך הדגשת יחסי הגומלין המורכבים בין שיקום להרתעה במקרים בהם מעורבים קטינים.