ע"מ 66549-03-19

תקציר

המערער ערער על שומת מס עסקאות שהוציא המשיב, וטען כי החלטת המשיב בהשגתו ניתנה באיחור וכי השומה עצמה אינה מוצדקת. המערערת טענה כי חשבוניות שתיארו מתן שירותי עבודות עפר שיקפו בפועל מכירה והתקנה של דלתות, ולכן השומה, שהתבססה על רווח גולמי שלילי מעבודות עפר, הייתה שגויה. עוד טענה המערערת, כי הימנעותו של המשיב מעיון במסמכים שהוגשו בשלב השומה והעדר התראה בדבר אי-חוקיות החשבוניות יש בהם כדי לבטל את השומה. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערער. נפסק כי החלטת ההשגה ניתנה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, שכן ההתנגדות הראשונית לא כללה נימוקים כלשהם ולכן לא ניתן לראות בה התנגדות כדין. עוד מצא בית המשפט כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי החשבוניות המדוברות אכן שיקפו מכירת דלתות, במיוחד נוכח הסתירות הרבות בגרסאות המערער ועדיו לאירועים. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי הסבריו של המערער להוצאת חשבוניות שלא שיקפו את מהות העסקאות האמיתיות - כי הופעל עליו לחץ מצד לקוחות ולא הבין את אי חוקיות מעשיו - לא היו סבירים או משכנעים. בית המשפט הדגיש כי האחריות לקיום החוק מוטלת על המערערת וכי המשיב פעל כראוי לאורך כל הליך השומה. לבסוף, קבע בית המשפט כי הימנעותו של המשיב מעיון במסמכים מסוימים או מזימון עדים ספציפיים אינה פוטרת את המערער מאחריותו להציג את טענותיו בקפדנות. נוכח הימנעותו של המערער מלהביא ראיות מספיקות וחוסר הסבירות של הסבריו, דחה בית המשפט את הערעור ואישר את שומת מס העסקה. בנוסף, בשל התנהלותו של המערער, חויב בהוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין, בקשר עם ההליך.