בע"מ 223/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של מאבק משפטי ארוך סביב אימוץ ילד קטין. הילד הוצא מחזקת אמו הביולוגית זמן קצר לאחר לידתו והושם במשפחת אומנה בשל חשש ליכולתה של האם לטפל בו. לאם היו בעבר ילדים נוספים שנמסרו גם הם לאימוץ. ההליכים בבית המשפט נועדו לקבוע האם האם נעדרת מסוגלות הורית והאם יש להכריז על הילד כבר-אימוץ. בית המשפט לענייני משפחה פסק תחילה לטובת האימוץ, אך האם ערערה, מה שהוביל לפסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר את האימוץ אך הורה על הבהרות נוספות לגבי מתכונת האימוץ הפתוח. האם הביולוגית מבקשת כעת רשות ערעור על פסק דין זה, בטענה כי ההחלטות הקודמות התבססו על טובת הילד ולא על כשירותו ההורית. עם זאת, האפוטרופוס החוקי של הילד, היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט המחוזי סבורים כולם כי יש לדחות את הבקשה על מנת לאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לקבל החלטה משלימה בנוגע לפרטי האימוץ הפתוחים. לטענתם, כשירותה ההורית של האם נבחנה לעומק, והבקשה הנוכחית לוקה בחסר. בתי המשפט הדגישו כי ההחלטה מבוססת על חוסר יכולתה של האם לספק את צרכיו של הילד בעת הנוכחית ועל הנזק הבלתי הפיך הפוטנציאלי שייגרם לילד אם יופרד ממשפחת האומנה. לאור ההליכים הנרחבים והצורך לתעדף את טובת הילד, החליטה השופטת לדחות את בקשת רשות הערעור, תוך שהיא מדגישה כי פסק הדין אינו משפיע על ההחלטה העתידית בפרטי אימוץ פתוחים.