סע"ש 55431-05-14

תקציר

התובעת, עובדת לשעבר, תבעה את מעסיקיה לשעבר בגין שעות נוספות שלא שולמו, אי הודעה לעובד, ימי חופשה והבראה ללא תשלום, הפרשות לפנסיה שלא שולמו ופיצויי פיטורים. הנתבעים טענו כי התובעת עבדה בשתי חברות שונות בבעלות אנשים שונים, ולכן העסקתה לא הייתה רציפה. הם גם הכחישו את אחריותו האישית של הנתבע 3, שלטענת התובע היה הבעלים בפועל של שתי החברות. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקיבל את גרסתה לאירועים במלואה. נקבע כי נאשם 3 היה הבעלים בפועל של שתי החברות ורק הציב אנשי קש כבעלי מניות כדי להונות עובדים ונושים אחרים. משכך, הרים בית הדין את מסך ההתאגדות ומצא את הנתבעת 3 אחראית אישית לזכויות ההעסקה של התובעת. עוד קבע בית הדין כי העסקתה של התובעת הייתה רציפה, למרות חילופי המעסיקים הרשומים, וכי היא זכאית לתשלום כל הזכויות הנתבעות, לרבות פיצויי פיטורים. בנוסף, הורה בית המשפט לנתבעים 1 עד 3 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 12,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין. התביעה נגד הנתבע 4 נדחתה, שכן בית הדין מצא כי הוא עובד שכיר אשר נפל קורבן להתנהלות חסרת תום לב של הנתבעת 3, והוא גם חש ברע במהלך העסקתה של התובעת.