בש"פ 6573/13

תקציר

בהחלטה משפטית זו בחן בית המשפט האם יש להותיר את המשיב במעצר עד תום הליכי המשפט, על פי אמות המידה הקבועות בסעיף 21 לחוק המעצרים. חוק זה דורש ראיות לכאורה לאשמה, עילות מעצר והיעדר חלופה בת קיימא הפוגעת פחות בחירותו של הנאשם. בית המשפט מצא ראיות לכאורה נגד המשיב באמצעות עדויות מרכזיות, בעיקר של עד בשם כוכב, אשר טען לקשירת קשר למעורבות המשיב בתרמית חשבונית. למרות שהועלו חששות לגבי עוצמתה של ראיה זו בהשוואה למעורבים אחרים בתיק, בית המשפט הדגיש את ההערכה האיכותית על פני כמותית של ראיות. בנוסף, בית המשפט זיהה עילות מעצר חזקות, קרי מסוכנות בשל השתתפות בארגון פשיעה משמעותי וסיכון לשיבוש לאור התנהגותו החשודה של המשיב, כגון היעלמותו כדי להתחמק מחקירה. גם כתבי אישום קודמים בגין עבירות דומות הגבירו את החשש מפני חזרה לשגרה. בית המשפט קבע כי האופי המסוכן של העבירות הנטענות ומעשיו של המשיב מונעים את האפשרות להשתחרר בערבות או בתנאים אחרים מגבילים פחות ממעצר. חרף טענות שנועדו להמעיט בכוחן של הראיות לכאורה, הגיע בית המשפט למסקנה כי מעצרו של המשיב היה הכרחי בשל עילות המעצר האימתניות, לצד חוסר אמינותו של המשיב ופוטנציאל ההתחמקות מן הצדק. לפיכך התקבל הערעור, והמשיב נצטווה להותירו במעצר עד לסיום המשפט.