המנ"ב 54137-10-25
החלטה עליון
תקציר
להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **החלטה בנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף** **עובדות המקרה:** בית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) נדרש לדון בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בפסק דין שניתן בבג"ץ. עתירת המבקש נדחתה על הסף, מאחר שלא כללה "אף את ראשיתו של טיעון משפטי" אלא המלצה בלבד לממשלה לנקוט מדיניות מסוימת. המבקש טען כי נדרשת הארכה עקב דחיית העתירה בעיצומה של תקופת חגי תשרי, וחשיבות הנושא. המשיבה טענה כי הבקשה הוגשה באיחור של אחד עשר ימים, ותקופת החגים אינה מהווה טעם מיוחד להארכה, במיוחד לאור דחיית העתירה על הסף. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הגשת בקשה לדיון נוסף וארכת מועד:** תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי בקשה לדיון נוסף תוגש תוך 15 יום ממתן פסק הדין. הרשם רשאי להאריך את המועד "אם הראה העותר טעם מיוחד לכך". 2. **פרשנות מחמירה לדרישת "טעם מיוחד":** הפסיקה קבעה כי לאור אופיו של הליך הדיון הנוסף, המהווה הליך ערעורי נוסף, יש לבחון בקשות להארכת מועד ואת הדרישה ל"טעם מיוחד" באופן קפדני ומצומצם. 3. **ימי פגרה והליכי דיון נוסף:** פסיקה ארוכת שנים קבעה כי ימי הפגרה, לרבות פגרת סוכות, נמנים במניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף. משמעות הדבר היא שחלוף תקופת החגים אינו מהווה כשלעצמו "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. 4. **חשיבות הנושא לעומת סד זמנים:** אף אם נושא העתירה נחשב בעל חשיבות עליונה על ידי בעל הדין, ככלל, עליו להגיש את הבקשה במועד הקבוע בחוק, שכן המחוקק קבע סד זמנים קצר להגשת בקשה לדיון נוסף. 5. **דחייה על הסף והתאמה להליך דיון נוסף:** הליך דיון נוסף שמור למקרים חריגים שבחריגים. כאשר עתירה נדחית על הסף, ללא דיון מעמיק, הדבר מקטין את הסיכוי שהבקשה תעמוד בתנאים לקיום דיון נוסף, כפי שנקבע בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984. **יישום וניתוח:** השופטת רשמת מורן יהב דחתה את הבקשה להארכת מועד. נימוקיה התבססו על העקרונות המשפטיים המצוינים לעיל: * **היעדר "טעם מיוחד":** טענת המבקש כי תקופת חגי תשרי מהווה טעם מיוחד להארכה נדחתה. השופטת קבעה, בהתאם לפסיקה, כי ימי הפגרה נמנים במניין הימים, ולכן היה על המבקש להגיש את הבקשה בזמן. העובדה שהוגשה בקשה להארכת מועד באיחור, ללא פירוט נסיבות נוספות המונעות הגשת בקשה להארכת מועד, אינה עומדת בדרישת ה"טעם המיוחד". * **חשיבות הנושא:** חשיבות הנושא, כפי שטען המבקש, אינה גוברת על סד הזמנים הקבוע בחוק, שכן המחוקק קבע זמנים קצרים להגשת בקשה לדיון נוסף. * **דחייה על הסף:** העובדה שהעתירה נדחתה על הסף, ולאחר דיון מעמיק, מחלישה אף היא את סיכויי הבקשה לעמוד בתנאים להליך דיון נוסף, שהינו הליך חריג. **חידושים משפטיים:** במקרה זה אין חידושים משפטיים מהותיים, אלא יישום של הלכות קיימות ומבוססות בדין, בדגש על הגישה הפרשנית המחמירה בנוגע להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. השופטת מדגישה את חשיבות ההקפדה על סדרי הדין, גם במקרים בהם בעל הדין סבור כי הנושא הנדון בעל חשיבות רבה. **סיכום:** ההחלטה מדגישה כי דרישת ה"טעם המיוחד" להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף היא דרישה מהותית, אשר פרשנותה נעשית באופן מצמצם. חגי הפגרה אינם מהווים כשלעצמם טעם מיוחד, וזאת בניגוד לטענות המבקש. בנוסף, דחיית עתירה על הסף מקשה על הצלחת בקשה לדיון נוסף. לאור האמור, נדחתה הבקשה להארכת מועד.
חקיקה מקושרת
המנ"ב 54137-10-25 אריאל שטול נ. מדינת ישראל, עליון (8.11.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.