סע"ש 35044-10-20

תקציר

השופטת מצאה כי הנתבעת אכן פיטרה שלא כדין את התובעת ההרה במהלך התקופה המוגנת, וכי שני הצדדים תרמו להתמוטטות יחסי העבודה ביניהם. תפקודה של התובעת בעבודה ירד לאחר ההודעה על הריונה, והיא ביצעה עבירות משמעת. עם זאת, מעשיה של הנתבעת עלו כדי פיטורים שלא כדין והפרת חוק עבודת נשים, שכן הם לא פעלו בתום לב כלפי התובעת, תוך ניסיון לכפות עליה להזיז ענפים ולשנות את תנאי עבודתה. עוד נמצא כי הנתבע הפר את הזכות לעבוד בישיבה, בכך שלא סיפק לתובעת מושב מתאים, ובמקום זאת אילץ אותה לשבת על פח אשפה תוך כדי עבודה. למרות שמצא כי תפקודה הלקוי של התובעת תרם לפיטוריה, פסק לה השופט 150% משכרה בתקופת האכשרה – העומד על 39,312 ש"ח – כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בתקופת ההגנה, וכן 10,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין, 3,744 ש"ח בגין הודעה מוקדמת שעברה, 7,488 ש"ח פיצויי פיטורים. ו-20,000 ₪ בגין הפרת הזכות לעבוד בישיבה. הסכום הכולל שחבה הנתבעת לתובע עומד על 60,544 ₪, בתוספת 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת ריבית מתאימה והפרשי הצמדה ממועדי סיום ההעסקה. עוד קבעה השופטת כי ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים מותר על פי חוק.