עפ"ג 24721-12-14

תקציר

בהחלטת בית המשפט מיום 29.1.2015 דן בית המשפט לערעורים בערעור על גזר דינו של משיב שהורשע באי הגשת דוחות מע"מ תקופתיים במועד. בית המשפט הכיר בחומרתן של עבירות המס בשל השפעתן המזיקה על החיים הכלכליים ועל ההון הציבורי וחזר על הצורך במסר מרתיע. עם זאת, הוא הדגיש את חשיבותו של ענישה פרטנית לפי תיקון 113 לחוק העונשין, המאפשר התחשבות בסיכויי השיקום גם במקרים של עבירות מס. החלטתו המקורית של בית משפט קמא העדיפה שיקום על פני הרתעה, בהתחשב בהיעדר עבר פלילי של המשיב, חרטה ומאמצי השיקום. ערכאת הערעור נעתרה, והוסיפה רק כי יש להעמיד את המשיב בפיקוח שירות המבחן למשך 24 חודשים על מנת להבטיח ציות ושיקום מתמשך, תוך שמירה על יתרת עונשו של בית משפט קמא. עוד צוין בנימוק המשפטי כי ניתן היה לטפל בעבירות באופן מינהלי, דבר המצביע על כך שיש מקום להקל בעונשן. השופטים ציינו את חשיבות הציות והמעקב השוטף של שירות המבחן לתמיכה בשיקומו של המשיב, דבר המשקף מעבר לכיוון עידוד שינוי התנהגותי ולא צעדי ענישה בלבד. ההחלטה מדגישה גישה מגוונת של ענישה הממוקדת בשיקום, במיוחד בעבירות שאינן מהחמורות לפי חוק מע"מ.