LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 95/87

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך95/87
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך9 בדצמבר 1987
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםמיכאל אשור נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםש' נתניהו, א' וינוגרד, מ' בייסקי

תקציר

המקרה מציג ניתוח דקדקני של עקרונות ראייתיים לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, תוך התמקדות ספציפית במעמדם של "עדי מדינה", השפעת ההבטחות לטובות הנאה על עדותם, והסיוע הנדרש לתמיכה ראייתית. פסקי הדין של בית המשפט העליון מציגים מספר עקרונות משפטיים וחידושים הראויים לבחינה מפורטת: עקרונות משפטיים 1. הגדרתו ודרישותיו של עד מדינה - בית המשפט מאשר כי עד המוסר עדות לאחר שהובטחה לו טובת הנאה, כגון גירוש, זכאי למעמד "עד מדינה" לפי סעיף 54א לפקודת הראיות. להגדרה זו יש השלכות פרוצדורליות, ובראשן הדרישה ל"סיוע" לעדותו של העד כדי לשמור על מהימנותה ולהקל על שילובה במשקל הראייתי. 2. הצורך בסיוע עבור עדות הנובעת מההטבות המובטחות - בית המשפט מדגיש כי עדות המתקבלת מעד מדינה, במיוחד כאשר הצהרתו מבוססת על הבטחות להטבות, דורשת מטבעה סיוע כדי להיחשב חזקה מספיק כדי לתמוך בהרשעה. הדבר מחזק את העיקרון לפיו יש לבחון בקפידה את מהימנותן של עדויות שהושגו בתמריצים ויש לחפש ראיות עזר לחיזוק העדות. 3. מגבלות אימות להצהרות מפלילות עצמיות - בית המשפט מבהיר כי ראיות המאשרות רק פרטים בהצהרת עד מדינה, אך אינן קושרות באופן עצמאי את הנאשם לפשע, אינן מספיקות כסיוע. הדבר מחדד את ההבנה המשפטית כי ראיות מחזקות חייבות לקשור ישירות את הנאשם לעבירה, מעבר לאימות פרטים שוליים. 4. הערכת ראיות ממקורות בלתי תלויים - חידוש משמעותי הוא עמדת בית המשפט כי עדות או ראיה שמקורן אך ורק בעד שמסר את ההצהרה - כגון שמועות או הודאות נגזרות - אינן יכולות להיחשב עצמאיות ולכן אינן יכולות לשמש כסיוע. זה מגביל את השימוש בראיות משניות כדי לחזק את העדויות הראשוניות של עדים מבוססי פיתוי, תוך הדגשת הצורך בראיות ממקורות עצמאיים באמת. חידושים משפטיים 1. הבהרת דרישת "סיוע" לפי סעיף 54א - בית המשפט מפרש במפורש את ה"סיוע" לא רק כחיזוק מהימנותו של העד אלא כמתן קשר מהותי בין הנאשם לעבירה, דבר שחסר במקרה זה. פרשנות זו מחדדת את היקף הסיוע, ומבהירה כי ראיות עזר חייבות לתרום לביסוס קשר זה. 2. דחיית חיזוק ללא קישור - ההחלטה קובעת כי ראיות המאששות פרטים בעדותו של עד אך אינן מבססות גשר ראייתי לנאשם אינן מהוות סיוע תקף. זה מייצג צמצום קריטי של היקף הראיות, ומונע מחיזוק נסיבתי להאפיל על קשרים ישירים. 3. דגש על מקור הראיות בהערכת התועלת שלהן - בית המשפט מדגיש כי ראיות הנובעות אך ורק מהעד המעיד אינן יכולות לשמש כדי לסייע או לחזק את מהימנותו. זה מדגיש את החשיבות של אימות עצמאי, העולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של יושרה ראייתית. 4. יישום עקבי של דוקטרינת ה"סיוע" - פסק הדין מאחד את הדרישה כי יש להתאים את הסיוע לביסוס קשר ראייתי קונקרטי, ובכך מבהיר סטנדרטים פרוצדורליים ומהותיים למקרים עתידיים הכוללים עדויות מבוססות תמריץ. ככלל, פסק דין זה מדגיש גישה קפדנית לחיזוק וסיוע לעדויות שנגבו מעדים תחת פיתוי, תוך חיזוק ההגנות מפני ראיות לא מהימנות תוך התוויית גבולות מדויקים לקישור ראיות לנאשם. הוא מגביל באופן חדשני את ההסתמכות על שמועות וראיות נגזרות, ומדגיש קשרים ישירים ועצמאיים כחיוניים להרשעה על סמך עדויות של עדי מדינה שהושגו באמצעות הבטחות.

חקיקה מקושרת

פקודת הראיות

ע"פ 95/87 מיכאל אשור נ' מדינת ישראל, עליון (9.12.1987)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית