סע"ש 4182-04-21

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו על אי ביצוע הפרשות פנסיוניות, בטענה כי התביעה הנוכחית מבוססת על רשלנות ושונה מתביעה קודמת. בית הדין דחה טענה זו, וקבע כי שתי הטענות מעוגנות בהפרת חובת ההפרשות של המעסיק לפנסיה. מאחר שהתובע ידע על מצבו הבריאותי ועל ההשפעה הפוטנציאלית על מעמדו התעסוקתי במהלך התביעה הראשונה, קבע בית הדין כי אינו יכול לפצל את טענותיו וכי תביעתו הנוכחית נדחית בשל השתק. פסק הדין הדגיש את הצורך ביעילות פרוצדורלית, ודחה את בקשת התובע לפיצול סעדים. עם זאת, בשל נסיבות חריגות ורשלנות חמורה של הנתבע, החליטה השופטת שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים. פסק דין זה ניתן על בסיס הנסיבות הספציפיות של המקרה ובהמשך לפסיקות קודמות בנושא.