עת"מ 25059-09-14

תקציר

העותרים הגישו עתירה מנהלית נגד החלטת ועדת הערר המחוזית צפון לאשר את בקשתה של מקורות להיתר בנייה להנחת קו מים תת-קרקעי העובר בשטחים החקלאיים החכורים של העותרים. העותרים טענו כי היתר הבנייה היה צריך להתבסס על תכנית מפורטת ולדרוש את חתימתם, וכי יש צורך בתכנית מפעל לפי חוק המים. בית המשפט מצא כי ועדת הערר פירשה באופן סביר את החוק החל ואת תקנות התכנון. היא קבעה כי תוכנית המתאר הארצית, המאפשרת היתרי בנייה לקווי מים בקוטר של עד "64 ללא תכנית מפורטת, חלה על הבקשה המתוקנת של "מקורות" לקו מים "64. בית המשפט הסכים גם עם קביעת ועדת הערר כי אין צורך בתכנית מפעל לפי חוק המים, שכן הדבר ייצור כפילות הליכים מיותרת. כמו כן, אישר בית המשפט את החלטת ועדת הערר כי די בחתימת רשות מקרקעי ישראל על הבקשה וכי חתימת העותרים אינה נדרשת על פי דין. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות העותרים והוועדה המקומית בדבר הצורך בחתימת העותרים על הבקשה להיתר בניה, והסכים עם פרשנותה של ועדת הערר לתקנות התכנון והבניה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו בהוצאות משפט.