פ"א 22335/09

תקציר

שני ערעורים מאוחדים הוגשו על החלטת בית משפט השלום בחיפה להוציא צו ביזיון בית המשפט. המערערים טענו כי הצו המדובר אינו ברור, ולכן לא ניתן למצוא אותם מפרים אותו. הם גם ביקשו עיכוב בהחלטה שעלול להביא להפסקת פעילות המרכול, שכן הם נמצאים בשלבים מתקדמים של הסדרת חוקיות הפעלתו. עם זאת, השופט מצא כי הצו, שניתן מכוח סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, היה ברור ולא הותיר מקום לטענות בדבר בהירותו. היא התירה מכירה רק של אותם מוצרים שנכנסו להגדרת "תוצרת חקלאית" בחוק. עוד קבעה השופטת כי ההליך הנכון לבירור הסכסוך הוא הליך פלילי לפי סעיף 240 לחוק התכנון והבניה, ולא הליך ביזיון בית המשפט. לפיכך, החלטתו של בית משפט קמא נדחתה מטעמים פרוצדורליים. עם זאת, השופט התייחס גם למהות הערעור והבהיר כי הצו ברור וטענות המערערים בדבר אי בהירותו משוללות כל יסוד. לפיכך נאסר על המרכול למכור מוצרים שאינם תוצרת חקלאית טרייה שעברו עיבוד ראשוני בלבד. החלטת בית משפט קמא בוטלה, והמערערים נדרשו לעמוד בתנאים הברורים של הצו.