תמ"ש 87471/00

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה למתן צו לבדיקת רקמות לקביעת אביו הביולוגי של קטין שאמו חילונית ואביו המשוער הוא בעלה לשעבר. בית המשפט דן בהרחבה באינטרסים הכרוכים בקביעת אבהות, תוך שימת דגש על זכותו של הקטין להכיר את אביו הגנטי ועל היתרונות הפוטנציאליים של הבדיקה לרווחתו. היא מבדילה את המקרה הנוכחי מתקדימים קודמים בשל נסיבותיו הייחודיות. השופטת מציינת את היעדרה של דמות אב פסיכולוגית או חברתית בחיי הקטין ואת מערכת היחסים המקולקלת בין האם לאב המשוער, ומסכמת כי תוצאות הבדיקה לא יפגעו עוד יותר בנישואיהם, שגם כך התקלקלו ללא תקנה. החשש מפני הסטיגמה של "ממזר" מתמתן גם על ידי הפיצול בין בתי הדין האזרחיים לרבנים והאפשרות של בתי הדין הרבניים להפעיל מנגנוני גמישות. כמו כן, בית הדין מקשיב בקשב רב לרגשות הצדדים, ובעיקר האם והאב המשוער, ובוחן את דבריהם במהלך הליך הגירושין. בסופו של דבר, בית המשפט נותן את הצו לבדיקת הרקמות, מתוך אמונה כי היא לטובת הקטין, למרות סירובו של האב לכאורה להיענות לה. העלויות מתחלקות בין האם לבין האב לכאורה, עם עיכוב של 30 יום בביצוע, מה שמאפשר זמן לערעור אפשרי. ניתן לפרסם את ההחלטה ללא פרטים מזהים.