ע"א 73/24

תקציר

בערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה שלא לפסול עצמו מתביעת פינוי דייר, טען המערער כי פסקי הדין הקודמים וההתנהלות במהלך הדיונים מצביעים על דעה קדומה נגדו, בפרט בכל הנוגע להשפעת משבר הקורונה על פינויו. פסק הדין הקודם, שניתן ללא כתב הגנה, כבר דחה את טענות המערערת, לרבות הרלוונטיות של תקנות הקורונה. המערער, שעמד על כך שחוות דעתו של השופט י' אונגר ביטון ננעלה בשל הליכים קודמים, ביקש פסילה בעילות אלה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי מעורבות קודמת בעניינים קשורים אינה מעידה מטבעה על משוא פנים, במיוחד כאשר מדובר בעילות וסעדים שונים. יתר על כן, השיהוי המשמעותי של המערערת בהעלאת טענת הפסילה, לצד סוגיות פרוצדורליות כגון הסירוב להסיר נספחים מסוימים לתצהיר, לא ביססו חשש ממשי למשוא פנים. בנוסף, אי תקינות פרוצדורלית לכאורה, לרבות הידברות בין המשיבים וקביעת סדרי דין, לא עמדו ברף פסילת השופט. בית המשפט שב והדגיש כי סוגיות של סדרי דין וראיות נפרדות משאלות של היעדר משוא פנים, והדגיש כי על הטענות להיות עדכניות ורלוונטיות להליך השיפוטי הספציפי. לפיכך נדחה הערעור ולא נפסקו הוצאות, שכן לא התבקשה תגובת המשיבים.