פ"ה 43725-05-22

תקציר

המבקשים, שפוטרו מתפקידיהם במועצה, טענו כי פיטוריהם היו בלתי חוקיים, ממניעים פוליטיים ונעשו תחת איומים מצד המשיב. לטענתם, לא ניתן להם די זמן להתכונן לשימוע ולא נמסרו להם מסמכים רלוונטיים. משכך, הצדיקו המשיבים את הפיטורים וטענו כי מדובר בפעולה כדין שנעשתה לאחר שהתגלו אי סדרים בהליכי מינוי המבקשים. המועמדים החזיקו במשרות אמון, ולראש המועצה החדש הייתה הזכות לסיים את העסקתם לפי שיקול דעתו. זאת ועוד, טענו המשיבים כי טענות המבקשים לפיטורים פוליטיים אינן מבוססות וכי מינויים נעדר את האישורים הנדרשים. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים, הגיע למסקנה כי המבקשים לא הצליחו להביא הוכחות מספקות לטענותיהם, במיוחד בכל הנוגע לפיטורים פוליטיים. נמצא כי למשיבה שיקול דעת לנהל את פעילותה ולפטר עובדים, ובמקרה זה הפיטורים בוצעו כדין. בית הדין גם לא מצא שחר בטענות המבקשים בדבר אי חוקיות הליך הפיטורים והעדר אישור ועד העובדים. בנוסף, המבקשים לא הגישו תביעה עיקרית, ובית המשפט הביע חוסר רצון להעניק סעד זמני זהה. לבסוף, בית המשפט שקל את ההשלכות הכספיות של החזרת המבקשים וקיבל את טענת המשיבים כי הדבר יגרום למצוקה כלכלית. לפיכך, החליט בית המשפט לדחות את בקשת המבקשים לסעד זמני, מתוך סבר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות הבקשה לסעד זמני, והמשך ההליך העיקרי יוכרע לאחר שהמשיבים יגישו כתב הגנה.