ע"ו 47936-03-15

תקציר

המערער, שהואשם ברצח אך נמצא בלתי כשיר לעמוד לדין בשל מצבו הנפשי, ערער על החלטת ועדה פסיכיאטרית לשלול ממנו חופשה כלשהי מבית החולים בו טופל. הוועדה קבעה כי השארתו מחוץ לבית החולים מהווה סכנה בינונית לאחרים. אף שהמערער לא קיבל חופשה מאז אשפוזו כמעט שש שנים קודם לכן, טען בא כוחו כי החלטת הוועדה נוקשה מדי וכי יש לאפשר לו חופשה קצרה בליווי בני משפחה. היועץ הדגיש את חוסר מסוכנותו של המערער ואת יכולתה של המשפחה לפקח עליו, וציין כי אי מתן חופשה יפגע בחירותו ויהווה עונש על מעשה שנעשה עקב מחלה. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם הערכת הוועדה בדבר מסוכנותו של המערער לאחרים. בהדגישו את הזהירות הנדרשת בטיפול בחולים שביצעו רצח, ציין בית המשפט כי רמת מסוכנותו המתונה של המערער וחוסר תובנה לגבי מחלתו הביאו לכך שמתן חופשה יהיה בלתי סביר. בית המשפט הכיר בחלוף הזמן ובטיפול במערער, אך הסיכון לאפשר לו לצאת מבית החולים נותר משמעותי. לפיכך, הערעור נדחה, והחלטת הוועדה לשלול מהמערער כל חופשה אושרה.