עב"ל 25106-09-11

תקציר

במקרה דנן, הגיע בית הדין למסקנה כי יש לקבל את ערעורו של המערער על יסוד הטיעונים הכתובים והמוקלטים שהוסכמו על הצדדים. הערעור מתמקד בהכרה בפגיעה בעבודה על פי תיאוריית המיקרוטראומה, המחייבת את קיומן של פגיעות זעירות החוזרות ונשנות המצטברות לאורך זמן ובסופו של דבר פוגעות ביכולת העבודה של הפרט. הסוגיה המרכזית נוגעת לאופיין החוזר ונשנה של תנועות העבודה של המערערת, שאמנם אינן זהות, אך נחשבות "דומות במהותן" לפי הפסיקה. המערערת, שעבדה על רגליה לפרקי זמן ממושכים, תיארה את תפקידה ככרוך במגוון פעולות חוזרות ונשנות, כגון הליכה, שירות לקוחות, התכופפות והעברת משקל, אשר תרמו להתפתחותה דליות. בית הדין החליט כי על בית הדין האזורי למנות יועץ רפואי שיבדוק האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודה אלה לבין מצבה הרפואי, על פי תיאוריית המיקרוטראומה. בעקבות זאת הועבר התיק לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים ללא צו להוצאות. פסק הדין ניתן ביום 2.7.2012 ונמסר לצדדים לאחר מכן.