ה"פ 8771-01-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לבעלות על דירה שנרכשה על ידי אם ובנה, כאשר צוואת האם מורה כי רכושה - לרבות הדירה - יחולק שווה בשווה בין שלושת ילדיה. לאחר פטירת האם חתמו שני בניה על הסכם חלוקת הירושה, כולל הדירה, לחלקים שווים. אלא שבן אחד, אריאל, מכר מאוחר יותר את הדירה לצד שלישי, לאה פרחי, ללא ידיעתה או הסכמתה של אחותו, סיגלית. פסק הדין מבקש לבסס את בעלותה של סיגלית ב-1/6 מהזכויות בדירה, בין אם באמצעות הירושה ובין אם באמצעות הסכם חלוקת העיזבון, ולבטל את המכירה לפרחי בנימוק שאדם אינו יכול לקנות יותר מאדם אחר. יתר על כן, היא קובעת כי הסכם חלוקת העיזבון, שלטענת המשיבים נועד להצגה בלבד, תקף לכל הפחות לגבי חלוקת הדירה בנווה שרת, אם לא לגבי יתר הנכסים המעורבים. טענות המשיבים כי סיגלית הסכימה למכירה או ויתרה על זכויותיה בדירה לא היו משכנעות, ובפסק הדין נמצא כי למרות שסיגלית הסכימה לעקרון מכירת הדירה, היא לא הסכימה למכירה ספציפית זו, שנערכה מאחורי גבה. לפיכך, המכירה לפרחי נחשבת בלתי חוקית ובטלה, והמשיבים חויבו לשלם לסיגלית 40,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.