ת"א 17550-05-24

תקציר

המבקשים ביקשו צו מניעה זמני שימנע מהמשיבה לאכוף פסק בוררות כנגד המבקשת 1. הבקשה התבססה על הטענה כי המשיב מכר והמחיש את זכויותיו על פי פסק הבוררות למבקשים 2 ו-3. המבקשים הציגו שני מסמכים חתומים כביכול על ידי המשיב התומכים בתביעתם. המסמך הראשון, שכותרתו "הסכם", פירט את תנאי ההמחאה, לרבות התמורה בגין פסק הבוררות, שעמדה על סך 50,000 ₪, ומחילת חובו של המשיב למבקש 2 כתוצאה מערבותו להלוואה לצד שלישי. המסמך השני היה "כתב המחאה בלתי חוזר" המאמת כי זכויותיו של המשיב והכספים שנפסקו לו בבוררות נרכשו על ידי מבקש 2. מספר עדים, בהם עורכי דין שהיו עדים לכאורה לחתימת המשיב, העידו כי המסמכים היו חתומים על ידו. המשיב הכחיש את חתימתו על המסמכים והציג מסמך המחאה נוסף, אשר לטענתו מסייג את הזכויות המוקנות למבקש 2. בית המשפט מצא כי המבקשים הוכיחו סיכויי הצלחה סבירים בהליך העיקרי וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. בית המשפט קבע כי טענת המשיב כי המסמכים לא נחתמו על ידו היא פחות סבירה מגרסת המבקשים כי הם נחתמו. בנוסף, ציין בית המשפט כי בעדותו של המשיב היו סתירות וכי גרסתו לאירועים לוקה בחוסר אמינות. בית המשפט נעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני, שאסר על המשיב לאכוף את פסק הבוררות כנגד המבקשת 1. המשיב חויב לשלם למבקשים הוצאות בסך 45,000 ₪. צו המניעה יישאר על כנו עד להכרעה בתביעה.