ת"א 50711-11-17

תקציר

בעל בניין מתכוון לשפץ אותו והגיש בקשה לפינוי נגד הדייר המוגן המנהל עסק בבניין. השוכר סירב לפנות את החנות והבעלים פנה לבית המשפט בבקשה לפינוי. בית המשפט בחן האם התובעים הם הבעלים החוקיים של הבניין ופסק לטובתם. לאחר מכן היא בחנה את הצעת הבעלים להסדר זמני לדייר ומצאה כי הבעלים הציע חלופות אך השוכר סירב. בית המשפט בחן גם את אופיו של ההסדר הזמני ומצא כי פיצוי כספי, ולא מתן מרחב עסקי חלופי, יהיה ראוי יותר בהתחשב בנסיבות הספציפיות. בית המשפט דן גם בשטח החנות וקיבל את חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, לפיה שטח החנות, לרבות הגלריה אך לא כולל המחסן, הוא 86.24 מ"ר. לדברי המומחה, דמי הפינוי מסתכמים בסך 2,164,000 ₪, שגם אותם אימץ בית המשפט. משכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, והורה לנתבעת לפנות את החנות ולמסור את החזקה בה לתובעים. צו הפינוי מותנה בכך שהתובעים יפקידו את דמי הפינוי בסך 2,164,000 ₪ אצל נאמני בא כוח הנתבעת עד ליום 1.8.2019. עם אישור הפיקדון, על הנתבעת למסור את החזקה בחנות לתובעים עד ליום 1.11.2019. לצדדים יש את החופש להסכים על לוחות זמנים חלופיים. כל צד יישא בהוצאותיו שלו, שכן בית המשפט מצא את סירובו של הדייר סביר בהתחשב בדמי הפינוי הנמוכים שהוצעו בתחילה.