רע"א 2071/21

תקציר

בפסק הדין בערעור החליט בית המשפט להתייחס לבקשת רשות הערעור כאילו נענתה והתייחס לערעור באופן ענייני. בית המשפט הכיר בכך שערכאות הערעור אינן מתערבות בדרך כלל בשיקול הדעת הרחב של בית המשפט הפרוצדורלי במתן סעד זמני, למעט במקרים חריגים. במקרה זה, הייתה הצדקה להתערב חלקית בהחלטת בית המשפט המחוזי. הסוגיה העיקרית הייתה על סעד זמני שמטרתו להגן על זכויות התובע מבלי לפגוע באופן חמור מדי בזכויות הנתבע. בדרך כלל, סעד זמני נועד לשמור על המצב הקיים עד לפסק דין סופי, ולמנוע נזק למי מהצדדים בתקופת הביניים. עם זאת, הסעד הזמני שניתן על ידי בית משפט קמא היה כרוך בשינוי המצב הקיים על ידי התרת מכירת דירות במחירים מוזלים, אשר חפפו לסעד העיקרי המבוקש בתביעה. המשיב טען כי אי מכירת הדירות במחירים מוזלים תגרום לנזק כלכלי משמעותי, טענה שבית המשפט מצא לא משכנעת שכן הנזקים הנטענים היו כלכליים בעיקרם וניתן לפצות אותם בכסף. בית המשפט מצא את החלטת בית משפט קמא לאפשר את מכירת כל הדירות הנותרות במחירים מוזלים כבלתי ראויה, שכן היא היוותה למעשה את הסעד האחרון בפני משפט מפורט לגופו של עניין. תחת זאת, הגביל בית המשפט את הסעד הזמני, והתיר למכור רק חמש דירות מדי חצי שנה במחירים מוזלים, ובכך איזן בין קשייהם הכלכליים של המשיבים לבין זכויות הקניין של המבקשים. הערעור התקבל בחלקו, והורה כי על בית משפט קמא לקבל החלטה סופית בהליך המתמשך בהקדם, בעוד שבינתיים מותרים רק מספר מצומצם של מכירות במחירים מוזלים. ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא בוטלו, ולא נפסקו הוצאות נוספות בגין הליך הערעור.