תמ"ש 4625-09-15

תקציר

פסק הדין דן בחלוקת הנכסים לאחר מותו של גבר נשוי. הנכסים המדוברים כוללים בית מגורים וחשבונות בנק מרובים. בית המשפט מבהיר תחילה כי טענת אלמנתו של המנוח כי הייתה בת זוגו הידועה בציבור אינה מבוססת. הבית נחשב בבעלות בלעדית של המנוח, כאשר חלקו הוא 62% וחלקה של האלמנה הוא מחצית מכך (31%), כפי שנרכש לפני נישואיו לאלמנה. חשבונות הבנק נחשבים גם הם לבבעלותו הבלעדית של המנוח, ותביעת האלמנה הנוגדת נדחית על סמך נסיבות פתיחתם וניהולם, כמו גם מצבו הנפשי הירוד של המנוח בעת הוספת האלמנה לחשבונות. האלמנה נחשבת כמי שפעלה כאפוטרופוסית בפועל עבור המנוח ולכן הייתה לה חובת נאמנות כלפיו. משמעות הדבר היא שהצטרפותה לחשבונות לא נועדה לנכס את זכויותיו אלא לסייע לו. המשיכות שביצעה האלמנה מהחשבונות במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג אינן נחשבות חריגות ואינן מעידות על ניהול פיננסי כושל. ככלל, תביעת ההבנות שהוגשה בתמ"ש 4625-09-15 מתקבלת, למעט בעניין משיכת כספים, ותביעת האלמנה בע"א 1244-04-16 נדחית על הסף. בנוסף, האלמנה חויבה לשאת בהוצאות הבנות, בסך 20,000 ₪, בתוך 30 יום.