ת"א 29102-01-23

תקציר

החלטת בית המשפט נוגעת למארג מורכב של חובות, הסכמים וזכויות קניין בהם מעורבים מספר צדדים. לתובע, וולדמן, ולנתבעים, טויב וינילביץ', היסטוריה של עסקאות כספיות והליכים משפטיים הקשורים לנכס. חובו של וולדמן לצד אחר, ביאלוסטוצקי, הביא להעברת מחצית הנכס של ולדמן. וולדמן חתם אז על הסכם עם טויב, לפיו אם וולדמן יזכה בתביעה משפטית מקבילה בנוגע לנכס, הוא ישלם לטויב 3 מיליון דולר. אם וולדמן יפסיד, הנכס יועבר לטויב. וולדמן הפסיד בתביעה, אך בהסכם מ-2012 בינו לבין טויב נקבע כי אם וולדמן ישלם לטויב 3 מיליון דולר, הוא יקבל מחצית מהרווחים ממכירת הנכס או מדמי השכירות שלו. כעת מבקש התובע לתקן תביעה קיימת לקבלת חלקו הנטען בפירות הנכס, בטענה כי הוא היה ממודר והודר ממידע חיוני על ידי הנתבעים. על בית המשפט להחליט האם להעניק סעד זמני על ידי הגדלת סכום צו עיקול קיים והארכת המועד האחרון להגשת כתב תביעה. בית המשפט נעתר לבקשת התובע לאחר שהגיע למסקנה כי קיימת עילת תביעה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת התובע. השופט מצא את עדויות הנאשמים חסרות בהירות ואחידות, מתחמקות ולא עקביות. זאת ועוד, נסיבות המקרה, לרבות מחיר המכירה הלא ידוע של הנכס, הצדיקו את הארכת הסעד הזמני. הבקשה לתיקון כתב התביעה עשויה להצליח, ובית המשפט אינו רואה בבקשה ניסיון לעקוף את אגרות בית המשפט לצורך הגדלת סכום התביעה. לפיכך, הגדיל בית המשפט את סכום העיקול הזמני ל-17,146,670 ש"ח, החל מהפקדה של 50,000 ש"ח בנוסף לערבות קיימים, והאריך את המועד האחרון להגשת כתב תביעה בשבעה ימים לאחר החלטה בבקשת התיקון. ההזמנה עשויה להשתנות או להתבטל בהתאם.