עמ"ה 916/07

תקציר

הערעור מתייחס לשומות מס שהוציא המשיב למערערת לשנות המס 2000-2004, ובפרט בדבר ניכוי "דמי ניהול" מהכנסות המערערת בשנים אלה. המערערת, שהפעילה תחנת דלק, שילמה דמי ניהול לאגודה השיתופית לימן (האגודה), אשר סיפקה שירותי ניהול. עם זאת, המערערת לא קיבלה שירותי ניהול כלשהם והתשלומים לא היו דמי ניהול בתום לב הזכאים לניכוי מס לפי פקודת מס הכנסה. המחלוקת המרכזית מתמקדת בטענת המערערת כי יש לייחס את ההכנסות מהשכרת תחנת הדלק לאגודה, שכן לטענת האגודה היא בעלת הזכויות הקנייניות בנכס המושכר. כעת מבקשת המערערת לשנות את גרסתה לאירועים, בטענה כי היא שימשה רק צינור להעברת כספים ממפעילת התחנה, פז, לעמותה. עם זאת, טענה זו נדחית מאחר שהמערערת הצהירה בעבר על הכנסות השכירות כשלה. ניסיונה של המערערת לייחס מחדש את ההכנסה אינו נתמך בראיות מספיקות ועומד בסתירה למצגיה הקודמים ולהסכמות שהוגשו לרשויות המס. המסקנה היא כי המערערת קיבלה הכנסה מהשכרת זכויותיה לפז ועל כן יש לראות בהכנסה זו כהכנסה של המערערת. הואיל ודמי הניהול ששולמו לאגודה לא היו אמיתיים, אין המערערת רשאית לנכותם מהכנסותיה. טיבם של תשלומים אלה נותר בלתי מוגדר, אך הם אינם יכולים להיחשב כהוצאות הזכאיות לניכוי מס. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.