ת"פ 2462/01

תקציר

הנאשם הואשם בריבוי עבירות הקשורות לאחסון והובלה של מכלי גז פחמימני מעובה (גפ"מ) ללא אישור. סעיפי האישום כללו הפעלת מחסן גפ"מ ללא רישיון, אחסון גפ"מ באזור מגורים ואי יישום אמצעי כיבוי אש נאותים, שבוצעו לכאורה במספר הזדמנויות בין ספטמבר 1998 ליוני 2000. השופט פתח את דבריו בביקורת על חוסר המקצועיות של החקירה ועל חוסר הבהירות של כתב האישום. לאחר מכן הם בחנו כל עבירה לגופה, והעריכו את הראיות שהוצגו הן על ידי התביעה והן על ידי ההגנה. באשר לאירועים שאירעו בתאריכים 27.9.98 ו-25.6.00, בהם הובלה של גלילי גפ"מ בטנדר, קיבל בית המשפט את גרסת התביעה, ודחה את הכחשת הנאשם כבלתי משכנעת. עם זאת, השופט ציין כי הוראות החוק שצוינו בכתב האישום אינן רלוונטיות לחלוטין לעבירות תעבורה אלה. באשר לאישומים הנוגעים להפעלת מחסן גפ"מ בתאריכים 16.12.98, 16.6.99 ו-11.10.99, מצא בית המשפט כי ראיות התביעה, לרבות עדותו של חוקר, אמינות. הם הגיעו למסקנה כי הנתבעת אכן הפעילה מחסן עזר בלתי מורשה – שהוגדר כאתר לאחסון מכולות גפ"מ בקיבולת כוללת שאינה עולה על 500 ק"ג – בתאריכים 16.12.98 ו-16.6.99. עם זאת, בגין האירוע מיום 11.10.99 זיכה בית המשפט את הנאשם מאחר שמיכלי הגפ"מ שנמצאו באתר היו ריקים, ולכן לא היוו אחסון. השופט הדגיש כי העבירות המפורטות בכתב האישום אינן משקפות נאמנה את המצב בפועל, שכן הן התבלבלו בין המונחים "מחסן גפ"מ" ו"מחסן עזר". הם הבהירו את הדינים החלים ואת משקל הגפ"מ המעורב בכל מקרה. בסופו של דבר הורשע הנאשם בעבירות לפי סעיף 2 לפקודת הגז בגין הפעלת מחסן עזר בלתי מורשה בתאריכים 16.12.98 ו-16.6.99. הם זוכו מיתר האישומים בשל היעדר ראיות מספיקות. הדיון בגזר הדין נדחה ליום 11.4.02, בהיעדר עורך דינו של הנאשם שיבטיח את זכותו של הנאשם לייצוג הולם. ההחלטה ניתנה ביום 7.3.2002 בנוכחות שני הצדדים.