בר"ע 210/81

תקציר

הערעור מתייחס לתביעת נזיקין שהגיש תובע שנפגע בעת שהשתמש באקדח מסמרים מתוצרת חברה זרה, "הולץ ובנו ראפיד" שבסיסה במערב גרמניה, המערערת במקרה זה. השאלה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא בדבר הדרישות לתצהיר שהוגש לתמיכה בבקשת התובע למסור לנתבע הזר מסמכי בית משפט מחוץ לתחום השיפוט. השופט בך מדגיש כי על התצהיר לכלול ראיות לכאורה המצביעות על כך שלתובע יש עילת תביעה טובה והוא משכנע דיו כדי לשכנע את השופט כי הטענה אינה קנטרנית. במקרה זה, התצהיר שהגיש בא כוח התובעת, עו"ד ריבק, נמצא בלתי מספק שכן הוא נעדר ידע אישי והסתמך אך ורק על כתב התביעה. יתר על כן, חסרו ראיות לגבי בדיקה כלשהי של האקדח המצביעה על פגם. השופט בך מגיע למסקנה כי התובע לא מילא אחר הדרישות הנדרשות ויש לקבל את הערעור, תוך ביטול הצו המאפשר מסירת מסמכי בית משפט מחוץ לתחום השיפוט. בינתיים, השופט בייסקי מסכים עם העקרונות המשפטיים שהתווה השופט בך, אך חולק על יישומם במקרה זה. הוא מדגיש כי בתצהירו של עו"ד ריבק פורטו שתי עילות תביעה נפרדות כנגד המערער, שאחת מהן נתמכה ללא סתירה. יתר על כן, החקירה הנגדית לא ביססה חוסר ידיעה אישית לגבי כל נושא המשפט. השופט שיינבאום מסכים עם דעתו של השופט בייסקי. בהחלטת רוב הערעור נדחה, והתובע פוסק 3,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.