ת"פ 3123/04

תקציר

הכרעת הדין דנה בראיות שהובאו בפני בית המשפט בנוגע לכתב אישום נגד שישה נאשמים שהואשמו בחבלה בכוונה בנסיבות מחמירות וחבלה בנסיבות מחמירות. כתב האישום נובע מקטטה שפרצה בין הנאשמים לבין שלושה מתלוננים, במהלכה נדקרו המתלוננים בסכינים. הקטטה הייתה תוצאה של תקיפה קודמת של אביהן של שלוש המתלוננות. בית המשפט מצא כי הנאשמים, ובראשם דסוקי, פיתו את המתלוננים לשדה ותקפו אותם תוך גרימת חבלות קשות. הראיות, לרבות עדויות עדי ראייה ומסמכים רפואיים, תמכו בעדויות המתלוננים על האירועים. סתירות בעדויות הנאשמים, לצד חוסר אמינותם ואופיים הכבוש, הביאו את בית המשפט לדחות את טענות האליבי שלהם. בית המשפט הרשיע את הנאשמים 1 עד 5 בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות ובחבלה בנסיבות מחמירות. אולם, בשל ספק סביר, זוכה נאשם 6. השופטת מתחה ביקורת על הנוהג לגבות עדויות של חלק מהעדים בבית המתלוננים, אך ציינה כי אין בכך כדי להשפיע על קביעות המהימנות. בעקבות ההרשעה ביקשה התביעה את מעצרם של נאשמים 3 ו-5, ובית המשפט נעתר לכך. השופט הורה על תסקיר מבחן לנאשם 2 וקבע את הטיעונים לעונש למועד מאוחר יותר. ההחלטה לעצור את הנאשמים עד למתן גזר הדין התקבלה למרות עמידתם הקודמת בתנאי שחרור, בשל חומרת העבירות. פסק הדין הדגיש את הצורך לסיים את הדיון לפני תום מעצרם של הנאשמים, שנקבע על ידי בית המשפט העליון בתחילת אוגוסט.