בע"מ 7861/17

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטה בדבר העברת זכויות בעיזבון. הבקשה הוגשה על ידי מספר מבקשים שהם יורשי המנוח. השאלה המרכזית היא האם ניתן להוריש את זכות השימוש במשק, כפי שהיא מעוגנת בחוזה משבצות, על פי הוראות צוואה או שהיא מוגבלת ליורשים על פי דין. השופט פותח ומציין כי רשות ערעור במקרים כאלה ניתנת במשורה ורק בנסיבות חריגות. הם פוסקים כי זכות השימוש אינה עוברת בירושה ישירה וניתן להעבירה, רק על פי תנאי חוזה המשבצת. במקרה זה, החוזה מאפשר העברת זכויות שימוש בקרקע אך קובע כי הדבר חייב לעמוד בתנאים שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. השופט מסביר כי על פי סעיף 114 לחוק הירושה, יש למסור את המשק ליורש שמוכן ומסוגל להחזיק בו. הם מפרשים את החוק ואת חוזה המשבצת ומסיקים כי המונח "יורש" כאמור בשניהם מתייחס הן ליורשים על פי דין והן ליורשים כפי שנקבעו בצוואה. השופט טוען לטובת פרשנות זו, ומדגיש כי דיני הירושה בדרך כלל מתעדפים את הרצונות המפורטים בצוואה. מאחר שהמנוחה במקרה זה מינתה יורש יחיד בצוואתה, השופט קובע כי אדם זה זכאי לזכויות מנוחה במשק. לפיכך הערעור נדחה, והמבקשים נדרשים לשאת בהוצאות המשיבים, בסך כולל של 24,000 ₪.