ע"א 6880/11

תקציר

המשיב, יונס בהג'את, עבד כקבלן משנה עבור המערערת, משהב חברה לבנין ופיתוח בע"מ, וביצע עבורן עבודות בנייה בין השנים 1995 ל-2000. המשיב הגיש תביעה כנגד המערער בשנת 2007 בגין אי תשלום מלוא הסכום המגיע לו בגין עבודתו. המערערת טענה כי תביעת המשיב נדחתה בזמן, וכן חלקה על סכום התשלום. בית המשפט המחוזי דחה את טענת הגנת ההתיישנות של המערערת וצידד במשיב, והורה למערערת לשלם 4,210,443 ₪ דמי עבודות בניה. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את דחיית הגנת ההתיישנות על ידי בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מצטט ראיות לכך שהמשיבה המשיכה לעבוד מעבר למועד ההפסקה וכי הצדדים הסכימו לבצע חשבונאות סופית לאחר השלמת כל העבודה. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על חישוב סכום התשלום על ידי בית המשפט המחוזי. נמצא כי הנחתו של בית המשפט המחוזי כי שני מסמכים מרכזיים מכילים כמויות זהות אינה נתמכת בראיות, וכי בית המשפט הסתמך יתר על המידה על עדות המומחה מטעם המשיב בעניין המדידות. משכך, קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון מחדש את התיק על ידי בית המשפט המחוזי על מנת לבחון עוד יותר את היקף עבודתו של המשיב ולהבהיר את הסתירות בתיעוד. פסק הדין הדגיש את חשיבותם של חוזים ברורים בין צדדים כדי להימנע מסכסוכים מורכבים מסוג זה. השופט דנציגר והשופט פוגלמן הסכימו עם פסק הדין.