ע"ע 1445/02

תקציר

בית המשפט התייחס למספר סוגיות הנוגעות למערער, גזבר עיריית מגדל העמק לשעבר, והתמקד בחוקיות הסכמי השכר והפרישה שנכרתו עמו לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. שכרה והטבות הפרישה של המערערת התבססו על "הסכם לדוגמה" שיזם משרד הפנים אך לא אושר על ידי משרד האוצר. עם פרישתו קיבל הטבות שחושבו כ-94% משכרו של ראש העיר. המערער הגיש תביעה כאשר הפנסיה שלו לא עודכנה לצד העלאת שכר ראשי העירייה. הסכם פשרה מאוחר יותר, שהגיע לסכום שלטענתו מגיע לו, נקבע כבטל משום שלא היו לו האישורים הדרושים ממשרד הפנים והוא גובש בניגוד לצווים מפורשים האוסרים על התנחלויות כאלה. בהמשך התערב הממונה על השכר, והפחית את הטבות הפנסיה של המערערת. בית הדין האזורי אישר את התנהלות הממונה, תוך שהוא מציין חריגות מנורמות שירות המדינה ומדגיש את הימנעותה של העירייה מלבקש אישורים מתאימים. עוד דחה בית המשפט ערעורים שטענו לפגיעה בזכויות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וקבע כי התערבות הממונה היא אמצעי הכרחי לאכיפת המשמעת הפיננסית ולמניעת חריגות מופרזות במדיניות השכר הציבורי. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלה רטרואקטיבית של סמכות הממונה ראויה, ובלבד שהיא דבקה בנורמות החוזיות הבסיסיות, מה שהביא לדחייה סופית של טענות המערערת. ההוצאות הכספיות והפרוצדורליות הוטלו על המערערת עם דחיית הערעור.