מ. מקרקעין 573/21

תקציר

פסק הדין מקבל את הסכמת הצדדים כי רק משתמשים מורשים רשאים להשתמש בדרך המשותפת המחברת בין רחוב התמרים לרחוב אשל, ומורה לנתבעים לקיים הסכם זה. באשר למחסומים הפיזיים על השביל, בית המשפט מורה על התקנת מחסום זרוע בכניסה מרחוב התמים, המאפשר מעבר הולכי רגל בצדו, שיופעל מרחוק באמצעות הטלפון הנייד. חסימה זו נועדה למנוע תנועת כלי רכב בלתי מורשית תוך מתן היתר להולכי רגל. בחלקו הפנימי של השביל נחשב השער הקיים למספיק, דבר הדוחה את דרישת התובעים לשער חשמלי. החלטת השופטת מתבססת על התרשמותם מהאתר, הביקורים וההבנה כי הבעיה העיקרית אינה הולכי רגל בלתי קרואים אלא התנועה הרבה של אורחי הנתבעים. עוד מודגש בפסק הדין כי יש להגן על זכויות הקניין של הנתבעים, גם אם אינם מתגוררים בדירה. בנוסף, השופט אינו מורה לסגור לצמיתות את השער בשביל הפנימי, מתוך הכרה בתפקידו של השביל כמעבר ובקושי הבלתי סביר להגיע לדירת הנאשמים. טענות התובעים בנוגע לכלבים משוטטים לא נתמכו בראיות, ומצופה מהנתבעים לנהל את כלביהם כדין. כל צד אחראי לשאת בהוצאות המשפט שלו, ופסק הדין יישלח לשני הצדדים בהתאם. פסק דין זה נועד לאזן בין הזכויות והאינטרסים של שני הצדדים בבית המשותף.