ע"פ 34845-02-17

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית להוצאת צווי הריסה מנהליים, תוך הדגשת תפקידם לאפשר פעולה מהירה ויעילה נגד בנייה בלתי חוקית. הוא מדגיש את הביקורת השיפוטית המוגבלת על צווים כאלה, שניתן לבטלה רק אם הבנייה הייתה חוקית או אם ביצועם אינו נחוץ כדי למנוע עובדה מוגמרת. בית המשפט מסתמך על סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, המתווה את סמכויותיהן של ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות להוציא צווים אלה, ומדגיש את חזקת התקינות המינהלית המוקנית לרשות המשיבה. במקרה הספציפי, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. היא מקיימת את צו ההריסה המנהלי ודוחה את הערר. טענות המערערת בדבר פגמים פרוצדורליים, כגון הסמכתו של מר פרנקל והודעת סירוב פגומה של הוועדה המקומית, אינן תקפות. בית המשפט דוחה גם את הטענות לאכיפה בררנית, ומדגיש את הצורך בפעולה מיידית נגד עבירות תכנון ובנייה. פסק הדין קובע כי צו ההריסה יישאר על כנו וייכנס לתוקף ב-20 באפריל 2017. ככלל, פסק הדין תומך בעמדת הרשות המגיבה ומחזק את עקרון ההתערבות המוגבלת בצווי הריסה מנהליים, המשקף את הדחיפות והאינטרס הציבורי הכרוכים בטיפול בבנייה בלתי חוקית.