ע"א 431/88

תקציר

בית המשפט העליון דחה את הערעורים בערעורים אזרחיים מס' 444/88 ו-431/88. למשיב בערעור אזרחי מס' 444/88 היו פיקדונות בסניף הירושלמי של הבנק המערער. לאחר התערבות בנק ישראל בניהול הבנק המערער, התברר כי הכספים שהופקדו בחשבונות המשיב נמשכו. המשיב דרש להחזיר את הכסף מהבנק אך סורב. המשיב תבע את הבנק ואת בנק ישראל, אשר ערבו ללקוחות הבנק, אך בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה נגד הבנק בלבד. בערעור קבע בית המשפט העליון כי הבנק לא הצליח להוכיח כי המשיב ידע על משיכת הכספים ודחה את טענת המפרק כי היה מקום לסלק את תביעת המשיב מחמת השתק. בערעור אזרחי מס' 431/88 קבע בית המשפט כי ערבות בנק ישראל אינה מכסה את פיקדונות המשיב בשל שני חריגים שנקבעו בתנאי הערבות. ראשית, הפיקדונות לא נרשמו בספרי הבנק ולא באו לידי ביטוי בדוחות שהוגשו לבנק ישראל טרם הנפקת הערבות. שנית, הפיקדונות נבעו מניהול לא תקין של עסקי הבנק. בית המשפט פירש את החריגים באופן צר וקבע כי בנק ישראל, כמנסח הערבות, חייב לשאת בתוצאות של כל עמימות. השופט לוין הדגיש כי חובות הבנק כלפי המשיב לא דווחו לבנק ישראל ולכן חרגו מתחום הערבות. השופט בך הסכים כי ההפקדות לא נרשמו ולכן דחה את שני הערעורים. המערערים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.