ב"ש 92970/07

תקציר

המשיב הואשם בסעיפים רבים של סחיטה, איומים, הצתה, היזק בזדון לרכוש והטרדה מלפני למעלה מעשרים שנה. בכתב האישום מעורבים שלושה מתלוננים שונים, בהם שני עורכי דין ועמיל מכס, שלכאורה גרמו עוול כלשהו למשיב. משפחתו של המשיב הפסידה בתיק שיוצג על ידי אחד מעורכי הדין לפני שני עשורים, מה שהוביל להיסטוריה של הטרדות וסחיטה. עוד נטען כי המשיב התחקה אחר מעשיהם של שני המתלוננים המרכזיים, תוך סיכון חייהם, פגיעה ברכושם וביצוע מעשי אלימות קשים, לרבות ירי לעבר מכוניותיהם, הצתם והשלכת רימוני הלם לעבר בתיהם. בית המשפט מצא די ראיות לכאורה כדי לבסס את אשמתו של המשיב בכל העבירות בהן הואשם כתב האישום. עדויות המתלוננים, שיחות מוקלטות בין המשיב למתלוננים והודעות המשיב למודיע, לצד ראיות פורנזיות נוספות, מובילות בהכרח למסקנה כי המשיב ביצע את העבירות הנטענות בעצמו או באמצעות אחרים מטעמו. בית המשפט הדגיש את אופיין הנסיבתי של הראיות, אשר בשילוב עם המסוכנות הנשקפת מהמשיב לחברה והחשש לשיבוש הליכי משפט, מצדיקות את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. גרסת המשיב לאירועים אינה מציעה כל הסבר חלופי סביר לראיות המהותיות שהוצגו נגדו. יתר על כן, מסוכנותו הקיצונית ואיומיו המפורשים על עדים, יחד עם עברו הפלילי הקודם, אינם מותירים לבית המשפט ברירה אלא להאריך את מעצרו. דאגותיו הנפשיות ומצבו הכלכלי אינם נחשבים להגנות תקפות, ובית המשפט סבור כי קיים סיכון ממשי לבריחה בהתחשב בקשריו הבינלאומיים. לפיכך, חומרת העבירות, יחד עם עוצמת הראיות והסכנה הפוטנציאלית לציבור, מצדיקים את מעצרו של המשיב ללא אפשרות לשחרור בערבות.