ע"פ 3770/24

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור נגד המשיב, שהיה מעורב בשורה של עבירות חמורות כמתווך לסחטנים, במטרה לגבות דמי חסות. עבירות אלה ידועות לשמצה כקשות לאיתור ולמניעה, כפי שהודגש בפרשת מלכ, מה שהופך אותן למזיקות במיוחד לחברה. מלבד זאת, המשיב גם התחמק מתפיסת המשטרה ושיבש את תפקידה. המקסימום החוקי לסיוע וסיוע לסחיטה באמצעות איומים הוא 3.5 שנים, ועל פריצה וכניסה בכוונה לבצע גניבה או פשע הוא 7 שנים. מעשיו של המשיב, לרבות גרימת נזק לרכוש בזדון, החזקת כלי פריצה והפרעה לאכיפת החוק, מצדיקים עונש חמור יותר בשל חומרתם והסכנה שהם מהווים לשלום החברה. בית המשפט מותח ביקורת על בית משפט קמא על עונש מקל, שעשוי לרמוז כי לפשע יש פירות, ומגיע למסקנה כי יש מקום לעונשים מחמירים יותר. למרות שהמדינה הציעה טווח ענישה של 3 עד 5 שנים על עבירות כאלה, אמצעי חקיקה מעודכנים קוראים להחמרת חובה, שלא יושמה במקרה זה. בית המשפט מציין גזרי דין קודמים לעבריינים קשורים, אך בוחר שלא לפעול לפיהם כאמת מידה לאור כוונת המדינה לערער על החלטות אלה. בית המשפט מכיר בנסיבותיו של המשיב, לרבות אפשרות לשחרור מוקדם ממאסר, ומצביע על 36 חודשי מאסר, כאשר עונשים אחרים נותרו ללא שינוי. השופטים א' גרוסקופף וג' כנפי-שטייניץ מסכימים עם פסק דינו של השופט א' שטיין.