עמ"נ 14909-02-20

תקציר

בית המשפט לא מצא פגם מינהלי בהחלטת ועדת הערר לענייני ארנונה בנוגע לארנונה שנגבתה מהמערער בגין רכושו. הנכס המדובר, מחסן, חויב במס כמחסן עסקי ולא כמחסן למגורים, ובית המשפט אישר סיווג זה. המערער טען כי יש לסווג את המחסן למגורים משום שהיה חלק ממתחם מגוריו ושופץ למגורים, אך בית המשפט מצא כי שימושו בעבר של הנכס כמחסן עסקי אינו שנוי במחלוקת וכי לא הוכח כי השיפוץ שינה זאת. בית המשפט דחה גם את בקשת המערערת לפטור ממס על שטח הגלריה במחסן לשנים 2014-2017, שכן המערערת לא הציגה ראיות מספיקות לשימוש בו בתקופה זו. זאת ועוד, טענותיו של המערער בדבר הנחה בנכס ריק בתקופת השיפוץ הופרכו על ידי הצהרותיו הקודמות, והוא לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. ככלל, בית המשפט לא מצא עילה לבטל או לשנות את חיובי המס שהוטלו על רכושו של המערער ועל כן דחה את הערעור.