ת"צ 26809-01-11

תקציר

בתביעה המשפטית הנוגעת למכירת מניותיו של מכתשים אגן לחברת ChemChina, טען המבקש כי העסקה היטיבה באופן בלתי הוגן עם בעל השליטה, כור, בכך שהעניקה להם טובת הנאה שאינה משותפת עם בעלי המניות מהציבור. המחלוקת נסבה על השאלה האם חלוקת התמורה, לרבות הלוואת נון-ריקורס שהוצעה לכור, מהווה אפליה נגד בעלי מניות מהציבור, שכן היא הביאה לכך שכור קיבלה תמורה גבוהה ב-21% מבעלי מניות אחרים. מיזוג החברה נועד להפוך מגוף ציבורי לגוף פרטי בבעלות סינית, עם תשלום מוסכם של 1.272 מיליארד דולר לבעלי המניות ו-168 מיליון דולר עבור כור שתמכור 7% מהמניות. כור הייתה אמורה לקבל הלוואה של 960 מיליון דולר עם תקופת החזר של 7 שנים, שעשויה להועיל לכור אם ערך המניות יעלה. המבקשת טענה כי העסקה של כור אפשרה עשיית עושר ולא במשפט בשל מעמדה המיוחס כבעלת השליטה. בית המשפט דן בשאלה האם ניתן להצדיק את הפרמיה של כור כ"פרמיית שליטה", המותרת על פי הדין הישראלי, אך בסופו של דבר מצא כי ההסדר של כור מספק יתרון בלתי שוויוני נוכח היעדר מכירת שליטה מובהקת. בית המשפט קבע חלוקה מאוזנת של תמורת העסקה בין כלל בעלי המניות וקבע כי הנאה מיתרונות פיננסיים אלה בלבד מנוגדת לעקרונות ההגינות. פסק הדין אישר התערבות שיפוטית כדי להבטיח הליכים הוגנים בעסקאות בעלות אינטרסים מנוגדים, במיוחד כאשר קיימת התנגדות של בעלי מניות. התיק נקבע לדיון נוסף כדי לדון בהשלכות החלטת בית המשפט.