עב"י 59081-05-23

תקציר

המשיב הסכים לבטל את האישומים נגד המערער בנוגע לאחת העבירות בהן הורשע, והשופט נענה לבקשה זו. לגבי יתר סעיפי האישום קבע השופט כי יש לראות את מעשיו של המערער כמכלול ולא כיחיד. המערער הורשע בפגיעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין ובהתנהגות שאינה הולמת איש מקצוע עריכת דין בכך שלא השיב לפניות, סירב למסור מסמכים לעיון והשתמש בשפה בלתי הולמת ופוגענית. השופט אישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, וקבע כי עורכי הדין מוחזקים על פי סטנדרט מסוים של התנהגות וביטוי, והתנהגותו של המערער הייתה בלתי הולמת ובלתי מכבדת כלפי גורמים שונים. למרות שהשופט הכיר באמונתו של המערער כי פעל בתום לב, הם הדגישו כי קיימות דרכים ראויות ולא ראויות לטפל בעוולות. השופט קיבל גם את טענת המערער כי השיב לחלק מהמכתבים והפנה את הוועדה לתשובותיו הקודמות, אך סברו כי אי תגובתו למכתבים אחרים אינה ראויה. באשר לאי מסירת מסמכים, קבעה השופטת כי היה על המערער לברר את הדברים ולמסור העתקים פיזיים, הגם שאין בכך כדי לעכב את החקירה. השופט החליט שלא לזכות את המערער מכל אשמה, בהתחשב בעברו המשמעתי המשמעותי ובצורך בהרתעה אישית. הם הסכימו עם 55 ימי ההשעיה שהטיל בית הדין הארצי, וסברו כי עיכוב בביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי לא היה מביא לעונש קל יותר. עם זאת, מאחר שהמערער זוכה מאישום אחד וגילה הקלה מסוימת באישום מסירת המסמכים, הפחית השופט את ההשעיה ל-30 יום, אותם כבר ריצה המערער. יתר החלטות בית הדין הארצי נותרו ללא שינוי. הערעור התקבל בחלקו, והמערער זוכה מסעיף אחד של התנהגות שאינה הולמת עורך דין. הקביעה התקבלה בהיעדר שני הצדדים.