סע"ש 46834-10-14

תקציר

התובע, פועל בניין, תבע את מעסיקיו לשעבר בגין הפרות שונות של דיני העבודה, לרבות אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, שכר שלא שולם ושעות נוספות, אי תשלום הפרשות לפנסיה, אי מתן ימי חופשה והבראה וניכויים שלא כדין משכרו. בית הדין מצא כי הנתבעת מס' 1 הייתה מעסיקתה היחידה של התובעת. הנתבעת מס' 1 חויבה באחריות לכך שלא מסרה לתובע הודעה מוקדמת על תנאי עבודתו, וחויבה לשלם לו פיצויים בסך 2,000 ₪. עוד קבע השופט כי התובע זכאי להפרשי שכר, והורה לנתבעת מס' 1 לשלם לו 31,711.13 ₪. השופט הורה לנתבעת מס' 1 לפצות את התובעת בגין הפרשות לפנסיה שלא שולמו, בסך 9,625 ₪, ובגין ימי חופשה והבראה שלא שולמו, בסך כולל של 11,604 ₪. השופטת דחתה את תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים, וקבעה כי הוא התפטר מעבודתו. השופטת דחתה גם את תביעת התובע לפיצויים לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר, משום שהתובע לא ביקש סעד זה בכתב תביעתו המקורי, והוא מנע מהנתבעים להציג הגנה. לבסוף הורה השופט לנתבע מס' 1 לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. טענות התובעת כנגד הנתבעת מס' 2 נדחו.