סע"ש 7864-04-20

תקציר

בית המשפט קבע כי טענות התובעת בדבר אי קבלת תלושי שכר והודעה מוקדמת נדחו, שכן הראיות הראו כי המנוח היה פטור מחובת המצאתן. לתובע נפסק פיצוי בסך 3,000 ₪ בגין אי ידיעתו של המנוח, שכן נמצא כי המנוח אכן הפר את חובת ההודעה כאמור. בית הדין קבע את שכרו החודשי של התובע בתקופת העסקתו לאחר ששקל את טענות הצדדים וראיותיהם, אשר ישמשו לחישוב זכויותיו. טענתו של התובע לעבוד במשרה מלאה, לרבות שעות נוספות רבות, נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי גרסת הנתבעים לפיה עבד מספר שעות מוגבל סבירה יותר. פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע חושבו על בסיס שכרו החודשי, ובית הדין קבע כי הוא זכאי ל-15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום ההעסקה. גם תביעותיו של התובע לפדיון חופשה ולפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה התקבלו באופן חלקי, והוא זכאי לפיצוי בגין אלה בהתאם לתקופות העבודה השונות. מנגד, התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים נדחתה במלואה, לרבות טענותיהם בדבר הלוואות שלא נפרעו, שימוש בלתי מורשה ברכבו של המנוח והחזר תשלום הודעה מוקדמת. בסיכומו של דבר, התביעה העיקרית התקבלה רק בחלקה, מה שהוביל את בית המשפט להחלטה כי כל צד יישא בהוצאותיו, והותיר את התובע עם סכומי הפיצוי האמורים.