ב"ל 2248/00

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בתיק **בל 002248/00 שלמה יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי**, שנכתב בשפה המשפטית המקובלת בערכאות בתי הדין לעבודה: --- ### **ניתוח משפטי: הכרה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה – מבחן "האירוע החריג" אל מול מצב תחלואתי קודם** #### **1. פתח דבר** עניינו של פסק דין זה בשלוש סוגיות מרכזיות בתחום הביטחון הסוציאלי: ראשית, שאלת התקיימותו של "אירוע חריג" בעבודה כגורם לאוטם שריר הלב; שנית, תחולת דוקטרינת המיקרוטראומה על מחלות לב וניתוחי מעקפים; ושלישית, שאלת הקשר הסיבתי בין אירוע תאונתי לבין מחלת הסוכרת כאשר קיימות ראיות למצב רפואי קודם. #### **2. התשתית העובדתית והגדרת ה"אירוע החריג"** בית הדין נדרש לבחון האם השתלשלות העניינים ביום 17.2.96 עולה כדי "אירוע חריג" בעבודתו של התובע, קבלן הסעות. התובע חווה תקלה טכנית ברכבו במועד קריטי להסעת אורחים חשובים, וזאת תחת איום קודם מצד מעסיקיו להפסקת ההתקשרות עמו בגין תקלות דומות. **העיקרון המשפטי:** לצורך הכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, על המבוטח להוכיח קיומו של "אירוע חריג" – דחק נפשי בלתי רגיל או מאמץ גופני יוצא דופן – בסמיכות זמנים להופעת האוטם. בית הדין קבע כי הצטברות הנסיבות (התקלה, חוסר היכולת להשיג רכב חלופי, והחשש הממשי לאובדן פרנסה) מגבשת את יסוד החריגות הנדרש, מעבר ללחץ השגרתי הכרוך בעבודתו. #### **3. הקשר הסיבתי הרפואי: דוקטרינת "הקש ששבר את גב הגמל"** בפסק הדין אומצה חוות דעתו של המומחה הרפואי, ד"ר פרידמן, אשר יישם את עקרון הגולגולת הדקה בהקשר הלבבי. * **החדשנות המשפטית:** המומחה קבע כי על אף קיומם של גורמי סיכון משמעותיים (עישון כבד, היפרליפידמיה וסוכרת), הדחק הנפשי החריג שימש כ"טריגר" (Trigger) פיזיולוגי. * **המנגנון:** הלחץ הנפשי גרם להפעלה יתרה של המערכת הסימפתטית, שינוי במבנה הרובד הטרשתי והיווצרות קריש דם חריף. * **ההכרעה:** בית הדין קיבל את הקביעה הרפואית כי האירוע בעבודה "החיש" את בוא האוטם, אשר לולא האירוע היה נדחה למועד מאוחר יותר. בכך התקיים הקשר הסיבתי המשפטי והרפואי הנדרש. #### **4. שלילת דוקטרינת המיקרוטראומה במחלות לב וניתוחים אלקטיביים** התובע ביקש להכיר בניתוח המעקפים שעבר כפגיעה בעבודה, הן כתוצאה מהאוטם והן על בסיס תורת המיקרוטראומה (פגיעות זעירות ומצטברות עקב מתח מתמשך). **העקרונות המשפטיים והחדשנות:** 1. **אי-תחולת המיקרוטראומה:** בית הדין חזר על ההלכה הפסוקה (עניין *אפרים שלו* ועניין *נתן מישורי*) וקבע כי **אין להחיל את דוקטרינת המיקרוטראומה על אוטם שריר הלב**. מחלת לב היא לרוב תהליך תחלואתי הדרגתי, ואין לראות במתח מתמשך כסדרה של פגיעות זעירות מוגדרות. 2. **יסוד הפתאומיות:** ניתוח מעקפים אלקטיבי, המבוצע באופן מתוכנן ובהסכמת המטופל, נעדר את יסוד ה"פתאומיות" המהווה תנאי בלעדיו אין להגדרת "תאונה". 3. **הפרדה בין הכרה בנכות לבין הכרה באירוע:** בית הדין קבע כי שאלת הקשר בין הניתוח לאוטם (החמרת מצב) היא שאלה רפואית שצריכה להתברר בפני הוועדה הרפואית, ולא כאירוע תאונתי נפרד. #### **5. דחיית התביעה בגין מחלת הסוכרת – עדיפות הרישום הרפואי המזמן** התובע טען כי לקה בסוכרת עקב האוטם הלבבי. בית הדין דחה טענה זו על הסף ללא מינוי מומחה, בהסתמך על מסמכים רפואיים (נ/7). * **העיקרון המשפטי:** כאשר קיימות ראיות פוזיטיביות בתיק הרפואי המעידות על קיומה של מחלה **טרם** האירוע התאונתי (במקרה דנן, אבחון סוכרת ורמות סוכר גבוהות כבר בשנת 1994), נשמט הבסיס לקשר סיבתי עובדתי. הרישום הרפואי מזמן אמת גובר על טענות מאוחרות לקשר סיבתי. #### **6. סיכום ומסקנות** פסק הדין מחדד את ההבחנה בין **דחק נפשי מתמשך** (שאינו מוכר כפגיעה בעבודה) לבין **אירוע דחק נקודתי וחריג** המהווה זרז למצב רפואי קיים. בעוד שהאוטם הוכר כ"תאונת עבודה" בשל עוצמת האירוע החריג, נדחו הניסיונות להרחיב את ההכרה למחלות כרוניות (סוכרת) או להליכים רפואיים מתוכננים (מעקפים) תחת אצטלה של מיקרוטראומה.