ת"א 1289/97

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע בחלקה ודוחה אותה בחלקה, וכן מקבל את טענתו שכנגד של הנתבע בחלקה. ראשית, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובע 1% מהתמורה החוזית, המסתכמת בסך 1,149,175 ₪ כשוויו ממועד הגשת התביעה. זאת, משום שהיה על הנתבע להציע לתובע לחתום על כתב אי-תביעה מסויג, שיכול היה להפחית את נזקיו של התובע, ובמקום זאת להשתמש בדרישה ככלי מיקוח, דבר שאינו מקובל. שנית, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות בגין עבודות החורגות מהסטנדרט החוזי של 1.23. סכום זה כולל 6,321,916 ₪ כשערכם מיום הגשת התביעה לעבודות כלליות ו-2,500,000 ₪ כשוויים מיום פסק הדין לבניית קירות תמך. הנתבעת נדרשת לשאת בעלויות אלה משום שהן היו נחוצות להשלמת הפרויקט ולקבלת ההיתרים הנדרשים, ולתובעת לא נותרה ברירה אלא לבצען. שלישית, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם 16,064 ₪ כשוויו ממועד הגשת התביעה בגין הוצאות הערבויות שניתנו לעיריית קריית גת. רביעית, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם 1,915,626 ₪ כערכם ממועד הגשת התביעה בגין עיכוב בתשלומים. חמישית, בית המשפט מורה לנתבע לשלם לתובע בגין הנזקים שנגרמו עקב העיכוב בהפחתת הערבויות והחזרתן, המסתכמות ב-15,000 ₪ כשוויין ממועד הגשת התביעה ו-200,000 ₪ מיום מתן פסק הדין. שישית, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובע בגין הנזקים שנגרמו עקב האיחור בקבלת הדירות. סכום זה כולל 36,951 ₪ כערכם מיום הגשת התביעה לביקורת חברת החשמל והמסלול בין המגרשים, 134,215 ₪ כערכם מאותו מועד לביטוח, 66,735 ₪ כערכם מאותו מועד לתיקוני ונדליזם, 620,075 ₪ כערכם מיום פסק הדין לשימור המבנים לאחר השלמתם. ו-1,949,261 ₪ כערכם מיום הגשת התביעה בגין הוצאות ניהול ותחזוקה שוטפות. שביעית, בית המשפט מורה לנתבע לשלם 300,000 ₪ כערכם מיום מתן פסק הדין בשל חוסר תום לבו. דוגמאות לחוסר תום לב של הנתבע כוללות דחיית התשלום האחרון, אי שחרור הערבויות ומתן הודעה חד צדדית לתובע. בנוסף, בית המשפט מקבל את התביעה שכנגד של הנתבע. על התובע לשלם לנתבע 4,248,459.50 ₪ כערכם ממועד הגשת התביעה שכנגד, שכן תביעת התובע מפרה את התנאי בדבר העדר תביעות בחוזה. לבסוף, בית המשפט מורה לשני הצדדים לשלם 20% שכר טרחת עורך דין מהסכום שנפסק לטובת הצד השני.