ה"פ 18045-08-09

תקציר

הנוהג המטריד שהשתרש באולמות מופעים ישראליים, כמו היכל התרבות, היכל נוקיה ובית האופרה, מחייב את מפיקי האירועים להקצות מכסת כרטיסים לאולמות או לשריין מקומות מסוימים לחלוקתם לפי שיקול דעת. המפיקים טוענים כי פרקטיקה זו אינה חוקית, בעוד שהאולמות טוענים כי מדובר בדרישה חוזית לגיטימית. בית המשפט מצא כי הנוהג אכן מטריד, שכן הוא מאפשר לאולמות שיקול דעת בלתי מוגבל בהקצאת כרטיסים אלה, ומעלה חשש להפצה לא תקינה או בלתי חוקית. שיקול דעת בלתי מוגבל זה עלול להחריג את הפרקטיקה ממנגנוני הפיקוח, ולהוביל להשחתה פוטנציאלית או להפרה של נהלי מינהל תקין. בעוד שטענת המפיקים כי הפרקטיקה פוגעת באופן משמעותי בהכנסותיהם אינה מספיקה כדי לקבוע כי היא אינה לגיטימית, בית המשפט מסכים כי שיקול הדעת שניתן לאולמות הוא בעייתי. פסק הדין מעניק סעד הצהרתי, הקובע כי המקומות אינם רשאים לדרוש הזמנת כרטיסים או מושבים כפי שנעשה בעבר. הם רשאים לעשות זאת רק לאחר קביעת הליך משפטי כדי להבטיח שחלוקת כרטיסים אלה תעמוד בכללים מנהליים נאותים. נוהל זה חייב להיות כתוב, מאושר ולהסדיר קריטריונים לחלוקת כרטיסים, תהליכי אישור, מנגנוני דיווח ועוד. המקומות מצווים לשאת בהוצאות המפיקים, ומומלץ ליועץ המשפטי לממשלה לשקול את הנושא הציבורי ולהגדיר את הדרישות להליך כזה.