עמ"ש 14177-03-13

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם זכויותיו של המשיב בדירה שנרכשה על ידו ועל ידי המערער היו בגדר מתנה אם לאו. בית המשפט צידד בטענת המשיב כי הכספים הועברו למערערת בנאמנות, ולא במתנה, בשל ניהול רישומי העברות הכספים על ידי המשיב, דבר שסתר את טענת המערערת. עוד קבע בית המשפט כי הדירה נרכשה במאמץ משותף של ידועים בציבור, ולפיכך זכאי המשיב למחצית מהזכויות. חזקת הידועים בציבור התחזקה על ידי הצהרותיו של המערער עצמו, המצביעות על מערכת היחסים ביניהם ככזו. הואיל והמשיב מימן ללא עוררין מחצית מתמורת הדירה, ולא מדובר במתנה, הוא זכאי לחלק האמור, ללא צורך להפעיל את כלל השיתוף. בית המשפט הסכים גם עם גרסת המשיב בעניין מטלטלין ותביעות כספיות, שכן המערערת לא התייחסה לנושאים אלה בסיכומיה. זאת ועוד, בית המשפט דחה טענות בדבר פגיעה בשמו הטוב של המערער, שכן עדים שאינם צד להליך אינם יכולים לערער על קביעות בית המשפט. לבסוף, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא כי המערערת זנחה את טענותיה ביחס למטלטלין מסוימים. נוכח נקודות אלה, נדחה הערעור, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.