ע"א 1370/03

תקציר

הערעור עוסק בשתי תקופות זמן נפרדות שבהן התקיימו מערכות עובדתיות ומשפטיות שונות בין ונטורה, שביצע עבודות אלומיניום באתר, לבין פרנץ, המשיב. התקופה הראשונה עסקה ביחסים חוזיים בין ונטורה ואמריאל, לבין אימפריאל בע"מ ופרנץ. עבודתו של ונטורה התנהלה בנפרד ובאופן עצמאי ואימפריאל הפרה את החוזה שלה עם ונטורה. השופטים קובעים כי בתקופה השנייה, בעקבות ההפרה, המשיך ונטורה לעבוד ופרנץ חויב לשלם שכר עבור העבודה שבוצעה, גם ללא חוזה מחייב. יתר על כן, אם יוכח כי פרנץ התחייב במפורש להיכנס לנעליה של אימפריאל בנוגע לחוזה ההעסקה המקורי, אזי פרנץ חייב לשלם את יתרת הסכום המגיע לאימפריאל. חובתו של פרנץ לשאת בעלות עבודתו של ונטורה בתקופת ההפרה עומדת בעינה, בין אם יש ראיות לחוזה חדש ובין אם לאו. השופטים מקבלים את טענתו של ונטורה כי נמסר להם שאם לא יקבלו תשלום מאימפריאל, הם ישולמו על ידי פרנץ, וכי העבודה שבוצעה בתקופה זו יפוצה. השופטים גם מבטלים את פסק דינו של בית משפט השלום ומורים להחזיר את התיק לבית המשפט קמא על מנת שיבחן את הראיות הנוספות שהוצגו ויקבע את הסכום שעל פרנץ לשלם לוונטורה עבור העבודה שבוצעה בתקופת ההפרה. בנוסף, בית המשפט קמא יבחן את החשבון הסופי שהוגש ויקבע מהו החיוב הכספי שעל פרנץ לשאת. השופטים גם מורים לפרנץ לשלם את הוצאותיו המשפטיות של ונטורה ואת שכר טרחת עורך הדין.