ע"א 726/76

תקציר

בסכסוך על חלקת אדמה בנצרת, ערערו שני אחים על החלטת ערכאה נמוכה יותר, לפיה מסמך חתום על ידי אביהם המנוח, המעניק להם לכאורה ייפוי כוח בלתי חוזר על הקרקע, הוא למעשה צוואה. האחים טענו כי המסמך של אביהם הוא ייפוי כוח תקף ובלתי חוזר, שכן הוא ניתן כביטחון להתחייבותם לדאוג לו במהלך חייו. לטענתם, מאחר שזכויות האב תלויות בהסכם זה, ייפוי הכוח לא בוטל עם מותו. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי מאחר שאין ראיות להסכם כזה, לא ניתן לראות במסמך בלתי חוזר. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המתנה המוזכרת במסמך נועדה להיכנס לתוקף רק לאחר מות האב ולכן, על פי חוק הירושה, היא יכולה להיות תקפה רק אם נעשתה בצוואה – מה שהמסמך לא היה. השופטים הסכימו עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי גם המסמך אינו צריך להיחשב לצוואה, ומאחר שהוא לא היה חתום ולא עמד בדרישות החוק לצוואה, הוא אינו יכול להבטיח את זכויות האחים ברכוש. הערעור נדחה, והאחים חויבו לשלם הוצאות למשיב הראשון.