ת"א 6106-11-10

תקציר

התובע תבע את הנתבעים להשיב להם את הכספים שהועברו להם לאחר פדיון פוליסות הביטוח וקרנות הפנסיה של התובע. התובע טען כי הנתבעים הפרו את חובת תום הלב, רימו אותו, הפרו חובה חקוקה, פעלו ברשלנות, ביצעו הונאה והתעשרו שלא כדין. הנתבעים טענו כי התובע חתם על ההסכם לאחר שעיין בו ולא הציג בפניהם כל מידע ביטוחי. עוד נטען, כי התובעת הייתה מודעת לפוליסות ובחרה שלא להחריגן מההסכם. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והורה לנתבעים להשיב את כספי הפוליסה שנפדו בתוספת ריבית, ולשלם הוצאות בסך 40,000 ₪. זאת, משום שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב, הטעו את התובע וזייפו מסמכים. כמו כן פסק בית המשפט לתובע פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ₪ כנגד הנתבעים 1 ו-2 בלבד. השופטת ציינה כי רשלנותו של התובע בחתימת ההסכם מבלי לקרוא אותו בעיון לא שינתה את העובדה שידע על הפוליסות, וכי הנתבעים הפרו את חובת תום הלב והטעו את התובע. התנהלות הנתבעים לאחר חתימת ההסכם, לרבות פתיחת חשבון נאמנות ללא ידיעת התובע והעברת הכספים לעצמם, היוותה הטעיה מכוונת והתעשרות שלא כדין. כל אחד מהנאשמים נשא באחריות אישית למעשיו, שנמצאו בלתי תלויים בתפקידם בחברה. בפרט, נמצא כי הנתבע מס' 2 פעל בכוונה להונות את התובע ולהעשיר את עצמו, תוך שימוש בחברה כחזית לצרכיו שלו.